היצירה נולדה מתוך רגע של התבוננות שקטה. השמש שוקעת מעל עיר ילדותי, והנוף שמולי הופך למופע מתחלף של אור, תנועה ורגש. בשעת ערביים, כשהאור הרך נמס אל הגגות, בתי השכונה הוותיקה מוארים באור חמים, ובקו האופק מתנשאים מגדלי המגורים החדשים – כולם נשטפים בגוני ורוד־זהוב של שקיעה ישראלית טיפוסית.

זו אינה רק סצנה נופית, אלא רגע של זיכרון חושי. ריח ערב מוכר, רעש השכונה, דיבורי שכנים ותנועה קלה של רוח – כל אלה נטמעים ביצירה ומקבלים ביטוי בצבע, בקומפוזיציה ובטקסטורה. כל פרט נושא עמו תחושת שגרה, שייכות ובית.

העבודה בוצעה בטכניקת אקריליק על קנבס, תוך שימוש במברשות שטוחות ורכות להנחת שכבות אור, ובשילוב בין ריאליזם נופי לבין רקע אבסטרקטי רך, המדגיש את ההתרשמות הפנימית יותר מן הדיוק החיצוני.