
היא לא הולכת לאיבוד. גם כשהכול סוער סביבה, כשהמים מקציפים והרוח צורחת מכל עבר, היא עדיין שם – חזקה, ברורה, נוכחת.
הספינה הזו, בלב ים שוצף, ממלאת את מרכז הקומפוזיציה. ובכל זאת, בתוך כל הגודש שמסביב, אנחנו חשים כמה זעירה היא באמת מול כוחות הטבע. כמו אדם בתוך עולם רוגש, שממשיך לנוע למרות גובה הגלים.
זו לא סצנה של ניצחון, אלא של התמדה. של מי שבוחר להישאר, להחזיק מעמד, לשאת את הגוף קדימה גם כששום דבר מסביב לא יציב. כי הסערה תעבור. והיא יודעת את זה.
הטכניקה האקספרסיבית של שכבות צבע רטובות־יבשות, הקונטרסט החד בין קצף לבן לכחול עמוק והטקסטורה של תנועה ספירלית, מבליטה עוד יותר את השקט היחסי של הספינה – לא משום שהיא סטטית, אלא משום שהיא נאחזת בתנועה שלה עצמה.